נראה שגרביים מעל הברך (ירכונים) נוצרו במאה ה-16, ירכוני משי הופיעו בשנות ה-20 של המאה ה-20, כשהם נותנים לנשות המעמד הבינוני גם הרגשה מלכותית וגם סקסית. הירכונים הופיעו בצבע גוף בלבד ונלבשו עם חגורת ביריות. ירכוני משי שיפרו את מראה הרגל ואספו עור מדולדל. לאחר שנות ה-40 ומלחמת העולם השניה, הוחלפו ירכוני משי בירכוני ניילון. לניילון יש מראה משי, הירכונים חזקים יותר, קל וזול יותר לייצרם ולהפיצם להמונים. (זכרי, עדיין לא הופיעו הגרביונים). ירכוני רשת הופיעו כעת גם כלבוש עליון והתקבלו בהתלהבות במאה העשרים על ידי נשים אופנתיות בצרפת, אשר הובילו באופנה והשפיעו על כל אירופה. הירכונים הופיעו במגוון דגמים ובדים כה גדול, שכל אשה יכלה לבחור ולהתאים לפי לבושה. בשנות ה-70 הירכונים הופיעו במבחר צבעים והדפסים, כשהכי אופנתיים היו בהדפסת באטיק או פייזלי. הירכונים הופיעו גם במבחר בדים כמו: צמר, ניילון, לייקרה ושילוביהם השונים, גם כתחרה, רשת ועוד. למה ירכונים? – ירכונים מחממים את רוב הרגל, ובארצות קרות הסיבה ברורה. – נוח מאד לשימוש בשירותים, כשאין צורך להסירם. – אוורור באזור המפשעה. – נוחים במיוחד לנשים בהריון, או לנשים בעלות אגן ירכיים רחב. – השפעתם המטורפת על גברים. חשוב לגרוב את המידה הנכונה: במידה קטנה עלול להיות לחץ על הירכיים. במידה גדולה מדי, הם עלולים לזלוג מהרגליים. עם הופעת הסיליקון, הוא החל לשמש להצמדת הירכונים לירכיים, בלי צורך להשתמש בביריות לתמיכה. אם תסתכלי סביבך, תמצאי, שגם כדורגלנים גורבים אותם, כשהם מקפלים אותם מתחת לברך. לכל אשה כדאי שיהיו ירכונים במלתחה. יותר ויותר נשים עוברות לירכונים גם כלבוש יומיומי וגם כלבוש סקסי למצבים אינטימיים.
